פסק-דין בתיק ס"ע 19293-07-11

1.         התובעת, מטפלת סיעודית הגישה תביעה לתשלום זכויותיה בגין תקופת עבודתה עבור המנוחה סולטנה ביטון ז"ל (להלן: " המנוחה")  מיום 15/10/2003 עד 22/5/11.

2.         התובעת תבעה בתביעתה את הנתבעת 1 רבקה יפרח, בתה של המנוחה בטענה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. במסגרת הדיון שהתקיים והסכמת הצדדים לפסוק לפשרה, נתן ב"כ התובעת הסכמתו כי התביעה נגד הנתבעת 1 תדחה ופסק הדין ינתן נגד עזבון המנוחה שהיה מיוצג על ידי שני ילדיה היינו רבקה יפרח ויוסף ביטון.

3.         מכתבי הטענות שהוצגו לתיק עולה כי בין התובעת לבין המנוחה נחתם הסכם העסקה.

4.         התובעת יצאה לחופשה בחו"ל ביום 23/4/11. חופשתה ניתנה לה על דעת הנתבעת 1. בשל טעמים רפואיים ובשל העובדה כי לא הוסדר סידור סיעודי חלופי לאם באותו מועד, לקחה הנתבעת 1 את אמה לביתה וטיפלה בה. אולם בהמשך התדרדר מצבה הרפואי והאם הועברה לבית אבות בדימונה. לאחר מכן הועברה לטיפול בבית החולים שם אושפזה בתאריך 27/5/11 ונפטרה ביום 1/6/11.

5.         הנתבעת 1 טוענת כי לא פיטרה את התובעת שכן לטענתה לאחר שהמנוחה נפטרה התובעת לא יצרה כל קשר. לגרסתה אם סיום השבעה קיבלה מכתב התראה מאת ב"כ של התובעת לשלם זכויותיה. נטען כי הנתבעת 1 לא יכולה היתה ליתן לתובעת הודעה מוקדמת שכן היתה בחו"ל ולא היה לה כל קשר עימה ולא שבה למקום עבודתה לאחר ששבה ארצה.

6.         באשר לזכויות שתבעה טוענת הנתבעת 1 כי יש לחשב הזכויות לשנת 2011 עבור תקופת עבודה בת 3 חודשים ו-23 ימים בלבד החל מ-1/1/11 עד 23/4/11 שכן עד לאותו מועד שולמו לתובעת כל זכויותיה כאשר בכל סוף שנה אזרחית שולמה חופשה והבראה והתובעת נהגה לחתום על האישור. הנתבעת 1 לא הציגה אישור שכזה למרות שטענה כי נמצא בביתה.

הנתבעת 1 מודה כי התובעת זכאית ל 867 ש"ח בגין פדיון חופשה שנתית, ו- 777 בגין פדיון דמי הבראה.

הנתבעת 1 טוענת כי יש ליתן משקל להתנהלות התובעת טרם יצאה לחופשה כאשר לא דאגה, כפי שהבטיחה, למצוא מטפלת חילופית למנוחה, מטפלת שהינה בעלת היתר חוקי.

כמו כן מפנה להתנהלותה של התובעת לאחר שובה ארצה.

7.         בתחילת הדיון הצדדים נתנו הסכמתם כי בית הדין יפסוק לפשרה ללא נימוקים באשר לחובות העזבון בלבד כאשר פסק הדין ינתן על פי כל חומר הראיות שבתיק.

8.         לאחר עיון בטענות הצדדים, הנני מחייבת את עזבון המנוחה לשלם לתובעת סך של 23,000 ש"ח. 

9.         בסכום הנ"ל נלקחה בחשבון העובדה כי בסופו של יום התובעת לא שבה לעבודה מסיבות שאינן תלויות בה שכן המנוחה שהתה בבית אבות במועד בו שבה מחופשתה.  יחד עם זאת אין להתעלם מהתנהלותה של התובעת קודם ליציאתה לחופשה ואף לאחר ששבה בשים לב לעובדה כי באותה עת או בסמוך לכך נפטרה המנוחה שטיפלה בה זמן כה רב.

10.        באשר לזכויות הנוספות בית הדין נתן משקל לאמור בכתבי טענות הצדדים ומעבר הזמן בין המועד בו פוטרה התובעת למעשה לבין מועד פסק הדין. 

11.        באשר להפרשי השכר, מעדותה של הנתבעת 1 בפני נטען כי בחזקתה אישור חתום על ידי התובעת כי קיבלה את השכר ופדיון החופשה אולם אישור כזה לא הוצג והנתבעת 1 היתה מודעת כי זומנה לדיון הוכחות. עוד יצוין כי מעדות הנתבעת 1 עולה כי התובעת חתמה על קבלת שכר ב - 10/4/11 אך הוסיפה כי אינה יכולה להגיד אם זה כולל את השכר עד שיצאה לחו"ל. (עמ' 6 לפרוטוקול) הנתבעת 1 העידה כי היתה משלמת השכר ב- 10 לחודש ויש לשער כי במועד זה שולם שכר החודש הקודם ולא השכר של חודש אפריל 2011 שאמור היה להשתלם לפי גרסתה ב - 10/5/11.

12.        הסך של 23,000 ש"ח ישולם לתובעת בשם העזבון על ידי רבקה יפרח ויוסף ביטון בחלקים שווים, בהמחאה שתשלח למשרדו של ב"כ התובעת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 22/5/11 עד לפרעון המלא בפועל.

13.        התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.

14.        האגרה תושב לתובעת על פי האמור בתקנות.

15.        המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,  כ"ח  אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: